ליאו ה-14 חייב למנות את הבישופים הנכונים – הקרדינל ברק
הקונסיסטוריה אימצה פורמט הדומה יותר לסינודים של פרנסיסקוס, כאשר הדיונים התקיימו כמעט כולם בקבוצות קטנות: "כל הדיונים התקיימו בקבוצות קטנות, ואז בישיבה הכללית הוצג רק דוח של המזכירים".
הפרד ומשול
ברק הוסיף כי אופן התנהלות הקונסיסטוריה לא איפשר התערבויות חופשיות.
בשתי הישיבות המליאה הותרה התערבות קצרה בלבד: "כל התערבות הוגבלה לשלוש דקות, כך שרק 15 קרדינלים יכלו לדבר בישיבה אחת".
עם יותר מ-160 קרדינלים שנכחו, רבים נותרו ללא קול.
בקבוצות הקטנות, "הנושאים הוקצו, ואז היה מבנה שלם שהיה צריך לעקוב אחריו בשולחנות".
כל אפיפיור ממנה את הבישופים שהוא רוצה
מעבר לקונסיסטוריה עצמה, הקרדינל ברק הביע דאגה מהמפגשים הציבוריים הרבים של האפיפיור ומהדגש שהוא שם על "קרבה פסטורלית". הקרדינל ברק יודע שהאפיפיור זקוק לזמן כדי לנהל את הכנסייה, במיוחד "למינוי בישופים, שהוא אחד הדברים החשובים ביותר שהאפיפיור עושה".
"הוא באמת חייב להיות ערני ולהקדיש זמן ללימוד התיקים האלה".
המשפט החשוב ביותר הוא ציטוט של הקרדינל זנון גרוכולבסקי, שגר ליד הקרדינל ברק: "אם הכנסייה תעשה נכון שני דברים, כל השאר יסתדר מעצמו: מינוי הבישופים וניהול הסמינרים".
תמונה: Raymond Burke © Edward Pentin, תרגום בינה מלאכותית